יבוא רכב חשמלי: מדריך מקיף לייבוא רכבים חשמליים לישראל

מעבר הגלובלי לכלי רכב חשמליים צובר תאוצה, וישראל אינה יוצאת דופן. יותר ויותר נהגים מבקשים ליהנות מרכב חשמלי (EV) – הן בגלל חיסכון בדלק, הן בזכות הטבות מס מסוימות, והן מתוך רצון להפחית פליטות מזהמים. כעת, גם האפשרות לייבא רכב חשמלי לישראל – בין אם באופן מסחרי או ביבוא אישי – הופכת נוחה ופשוטה יותר מכפי שהייתה בעבר.

אולם, תהליך יבוא רכב חשמלי כולל רגולציות מיוחדות, עלויות מיסוי הנבדלות מאלו של רכב בעירה פנימית, ודרישות טכניות כמו התאמת שקעי הטעינה והוכחת בטיחות הסוללה. במאמר הבא נסקור את ההיבטים המרכזיים של יבוא רכב חשמלי לישראל, כך שתוכלו להחליט אם אפיק זה מתאים לכם – וכיצד ליישם אותו בצורה חלקה.

מדוע דווקא יבוא רכב חשמלי?

רבים שואלים את עצמם: למה לא פשוט לרכוש רכב חשמלי אצל היבואנים הרשמיים בישראל, במקום להיכנס לתהליכי יבוא? הנה כמה סיבות מרכזיות שעשויות להוביל להחלטה לייבא רכב חשמלי בכוחות עצמכם (יבוא אישי) או במסגרת עסקית (יבוא מסחרי):

1. היצע דגמים רחב יותר: לא תמיד היבואן הרשמי מחזיק בארץ את כל הגרסאות והמפרטים שמציע היצרן בחו”ל. בייחוד דגמים חשמליים שעוד לא נחתו באופן רשמי בישראל, או גרסאות עם סוללה גדולה יותר או אבזור שונה.
   
2. מחירים תחרותיים: לעיתים ניתן להשיג בחו”ל רכב חשמלי במחיר אטרקטיבי במיוחד – בין אם דגם משומש “כמו חדש” בן כמה חודשים או מלאים של דגמים מסוימים שנמכרים בהנחה. לאחר חישוב המסים וההובלה, ייתכן שהעלות תהיה משתלמת ביחס למחירי השוק המקומי.
   
3. אבזור ותוספות ייחודיות: ייתכן שתרצו דגם ייחודי או חבילת אבזור (צבעים, מערכות מולטימדיה מיוחדות) שלא משווקת בצורה רשמית כאן.
   
4. העדפת עצמאות עסקית: עבור מי שעוסק בתחום הרכב או בשילוח בינלאומי, עצם היכולת לשלוט בשרשרת האספקה עשויה להוות יתרון עסקי גדול.

מנגד, יש לקחת בחשבון שהיבוא העצמאי או המסחרי דורש מאמצים לא מבוטלים מבחינת רישוי, תקינה, מיסוי והתאמות טכניות. לכן, לפני שניגשים למהלך, כדאי להבין את המסגרת החוקית ואת השלבים המלאים בתהליך.

אילו גורמי רגולציה מפקחים על יבוא רכב חשמלי?

כשמדובר ביבוא רכב חשמלי, עומדים על הפרק מספר משרדי ממשלה ורגולטורים שצריך לעבוד איתם באופן מסונכרן:

1. משרד התחבורה
   
   • מנפיק רישיונות יבוא (מסחרי או אישי).
   • קובע דרישות בטיחות, בדגש על עמידה בתקינה אירופית/אמריקאית.
   • מוודא שלרכב החשמלי יש מערכות הנעה וטעינה בטוחות, ושיש “רשת שירות” בארץ במקרה של תקלות.
     
2. רשות המסים (המכס)
   
   • גובה מכס (אם חל), מס קנייה ומע”מ.
   • מוודאת התאמת פרטי הרכב למסמכים (שטר מטען, חשבונית רכישה, וכו’).
   • מבצעת בדיקות פיזיות אקראיות בנמל.
     
3. המשרד להגנת הסביבה
   
   • מתווה הנחיות לטיפול בסוללות משומשות (פסולת מסוכנת).
   • עוקב אחר רמות זיהום אוויר ופליטות, אף כי רכב חשמלי לא פולט מזהמים כמו בנזין/דיזל.
     
4. מכון התקנים או מעבדות מורשות
   
   • בודקים רכיבי סוללה, תואמות לשקעי טעינה ולתשתית החשמל בישראל.
   • מאשרים שמערכת הטעינה עומדת בדרישות הבטיחות (למשל תקן Type 2 או CCS2).

כל אחד מהגורמים הללו עלול להציב דרישות משלו, ולא תמיד הסנכרון ביניהם מושלם. לכן יש חשיבות רבה להכנת מסמכים נכונה, עמידה בתנאים מראש ורצוי גם להיעזר בגורמי מקצוע מנוסים (למשל עמילי מכס או יועצי רגולציה).

מהו התהליך עבור יבוא רכב חשמלי מסחרי?

אם בכוונתכם לשווק בארץ באופן מקצועי רכבים חשמליים, ייתכן שתפעלו כ”יבואן ישיר” (עם הסכם מול היצרן) או “יבואן עקיף/מקביל” (רוכש ממקורות בחו”ל ללא הסכם רשמי עם היצרן). כך או אחרת, התהליך העיקרי כולל:

1. רישיון יבואן רכב
   
   • יש להגיש למשרד התחבורה בקשה להיות מוכר כיבואן רכב.
   • עליכם להוכיח יכולת כלכלית, מערך שירות וטיפולים, וכן לתאר הסכמים מסחריים עם ספקי הרכבים.
     
2. רישיון ספציפי לדגם רכב חשמלי
   
   • עבור כל דגם וגרסת סוללה שמתכוונים לייבא, נדרש להציג מסמכי תקינה (COC אירופאי או מקבילה אמריקאית).
     
   • משרד התחבורה מפיק רישיון שמתיר לייבא את הדגם בכמויות רצויות (אך נדרש לחדש זאת או להציג שינוי אם מפרט הדגם מתעדכן).
     
3. שילוח וביטוח המטען
   
   • ארגון הובלה ימית (או לעיתים אווירית), כולל חוזים עם חברות ספנות.
   • ביטוח ימי/יבשתי לרכבים, שכן הם בעלי סוללות ליתיום-יון המוגדרות כחומר מסוכן בדרגת מה.
     
4. שחרור מהמכס
   
   • עם הגעת המשלוח לנמל, מגישים למכס את המסמכים: שטר מטען, חשבונית, רישיון יבוא, אישורי תקינה, ובנוסף מסמכי ערך.
   • המכס מחשב את המסים ותדרשו לשלמם בטרם קבלת אישור שחרור.
     
5. בדיקות תקינה פנימיות
   
   • לפני העברת הרכב ללקוח, מוודאים שהרכב אכן תואם למפרט שאושר, ושהוא כולל מערכות חיוניות (רכיב הטענה, תקני בטיחות).
   • רק אז ניתן לרשום את הרכב במשרד התחבורה, להנפיק מספר רישוי ישראלי ולהתחיל בשיווק לציבור.

בשונה מיבוא אישי, ביבוא מסחרי נדרשת הקמה או עבודה עם רשת שירות של מוסכים מורשים או הסדרי אחריות, כיוון שהיבואן אחראי לטיפול בתקלות ולהספקת חלפים. זהו סעיף קריטי מבחינת החוק, שמחייב יבואנים להעניק שירות ואחריות בדומה לנעשה אצל היבואנים ה’רשמיים’.

כיצד מתנהל יבוא רכב חשמלי ביבוא אישי?

יבוא אישי של רכב חשמלי פונה למי שמעוניין לרכוש לעצמו רכב לשימוש פרטי (אחת לשנה או שנתיים בהתאם להנחיות). אלו הם השלבים העיקריים:

1. קבלת אישור יבוא אישי ממשרד התחבורה
   
   • ממלאים בקשה רשמית הכוללת פרטי הרכב (דגם, שנת ייצור, מספר שלדה), מסמכי תקינה (COC/תקינה אמריקאית), ואישור על כך שלרכב יש שירות בארץ (למשל התחייבות מוסך מורשה לטפל בו).
   • ישנם מקרים שבהם היבואן הרשמי צריך לאשר שייתן חלפים, אך אם אין הסכם – ניתן להציג מוסך מורשה המוכן לטפל ברכבכם.
     
2. רכישת הרכב והובלה
   
   • בוחרים את הרכב בחו”ל (חדש או משומש עד גיל שנתיים).
   • דואגים למשלוח ימי/אווירי, ביטוח תובלה ושאר הסידורים הלוגיסטיים.
     
3. שחרור מהמכס בארץ
   
   • מגישים את המסמכים לרשות המסים: חשבונית קנייה, שטר מטען, רישיון יבוא אישי.
   • משלמים מכס (אם חל), מס קנייה, מע”מ, והיטלים נוספים.
     
4. התאמות ובדיקה במכון רישוי
   
   • רכב חשמלי ביבוא אישי ייתכן שיצריך התאמות שקע טעינה, למשל מעבר משקע אמריקאי לשקע Type 2 האירופי הנהוג בישראל.
   • בודקים שלמערכות החשמל והבקרה יש אישור בטיחותי תקין.
   • לעיתים גם התקנות פנסים, אותות אזהרה, והתקנת מערכות אקטיביות (כמו בקרת יציבות) כנדרש.
     
5. קבלת רישיון רכב ולוחיות
   
   • לאחר אישור מכון הרישוי ומשרד התחבורה, משולמת אגרת רישוי שנתית ומונפק הרישיון.
   • הרכב מוכן לעלות לכביש הישראלי.

כדאי להיות מודעים לכך שהמדינה מגבילה יבוא אישי של דגם שאינו מיובא כלל באופן רשמי. לעיתים לא יתאפשר ליבא רכב חשמלי נדיר או שאינו עומד בתקינה בינלאומית מוכרת. יחד עם זאת, בשנים האחרונות חלפו כמה “פתחים” ליבוא ניסיוני של דגמים חשמליים, במטרה להרחיב את היצע הרכבים חסכוני האנרגיה בשוק.

אילו עלויות ומיסוי חלים על יבוא רכב חשמלי?

בכל הנוגע לעלויות, שני רכיבים עיקריים משפיעים על הכדאיות הכלכלית של יבוא רכב חשמלי:

1. מכס
   
   • תלוי במדינת הייצור ובהסכמי סחר.
     
   • למשל, רכב שמיוצר במדינה שיש לישראל הסכם סחר איתה (כמו האיחוד האירופי או ארה”ב), עשוי להיות פטור ממכס.
     
   • רכב שמיובא מסין (בה אין הסכם סחר) עלול לשאת מכס סביב 7%.
     
2. מס קנייה על רכב חשמלי
   
   • בישראל, מס הקנייה על רכב בנזין רגיל הוא 83%. לעומת זאת, רכב חשמלי נהנה ממס מופחת, שעמד על 10-20% בשנים קודמות ועלה לאחרונה (נכון ל-2024) ל-35%.
   • תיתכן תקרה לסכום ההטבה, כך שרכב חשמלי יקר מאוד לא יקבל הטבת מס מלאה על כל מחירו.
     
3. מע”מ (18%)
   
   • מחושב על מחיר הרכב בתוספת כל המיסים האחרים.
     
4. היטלים ואגרות נוספות
   
   • אגרת רישוי, דמי נמל ואחסון, עמלת עמיל מכס, ביטוח משלוח וכו’.

למעשה, רכב חשמלי יכול עדיין להיות זול יותר מרכב בנזין רגיל במעמד היבוא בגלל מס הקנייה הנמוך יחסית. יחד עם זאת, החוק הישראלי משנה בהדרגה את שיעורי המס על רכבים חשמליים (מעלה אותם בשל הגידול החד בביקוש), ולכן ההטבה הולכת ומצטמצמת עם השנים. חשוב לבדוק את הנתונים העדכניים באתר רשות המסים או להתייעץ עם מומחה מס מוסמך כדי להבין את העלות האמיתית לפני שמתחילים ביבוא.

מהן הדרישות הטכניות וההתאמות המיוחדות לרכב חשמלי?

רכבים חשמליים כוללים מערכות הנעה וסוללות בעלות מאפיינים ייחודיים, ולכן קיימות כמה דרישות והתאמות מעבר לרכב רגיל:

1. תקינת בטיחות סוללות
   
   • המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה בודקים עמידה בתקני UN/ECE, UL וכדומה, לבטיחות במתח גבוה ומניעת שריפות.
   • הרכב החשמלי נדרש לכלול מנגנון ניתוק בטוח בעת תאונה, ומערכת בקרת טמפרטורה למניעת התחממות יתר של הסוללה.
     
2. התאמת שקע הטעינה לרשת המקומית
   
   • בישראל משתמשים בתקן טעינה אירופי Type 2 ל-AC ו-CCS2 לטעינה מהירה DC.
   • אם רוכשים רכב אמריקאי בשקע J1772 או CCS1, צריך לספק מתאם או לעדכן את שקע הרכב.
     
3. מערכות עזר והתרעה להולכי רגל
   
   • ברכבים חשמליים שקטים במהירות נמוכה, נהוגה מערכת AVAS (Acoustic Vehicle Alerting System) המשמיעה צליל התרעה להולכי רגל.
   • ייתכן שיידרש אישור כי מערכת זו פועלת בהתאם לדירקטיבה האירופית או האמריקאית.
     
4. מערכות בטיחות מתקדמות
   
   • כמו כל רכב חדש בישראל, חייבת להיות בקרת יציבות (ESP), לפחות 2-6 כריות אוויר (תלוי בקבוצת הרכב), חיישני לחץ אוויר בצמיגים ועוד.
   • משרד התחבורה בודק עמידה בתקנות האירופיות לבטיחות לפני מתן רישיון יבוא לדגם.

הקפדה על דרישות אלו מראש מקלה על תהליך האישור והרישוי בארץ. אם השינויים נדרשים אחרי הגעת הרכב, זה עלול להוביל לעיכובים ועלויות נוספות.

אילו יתרונות ואתגרים יש ביבוא רכב חשמלי?

כמו בכל פעילות ייבוא, גם כאן יש יתרונות ומנגד כמה חסרונות שחשוב לקחת בחשבון:

יתרונות

1. פלח שוק מתרחב: יותר ישראלים מעוניינים ברכב חשמלי, ויש ביקוש גבוה לדגמים שלא תמיד משווקים רשמית.
   
2. הטבת מס קנייה: גם אחרי העלייה בשיעור המס, מדובר בשיעור נמוך משמעותית ממס הקנייה על רכב בנזין (83%).
   
3. חיסכון תדלוק ותפעול: עלויות החשמל נמוכות בהרבה מדלק, ובנוסף טיפולי מכונאות בסיסיים (כמו החלפת שמנים) אינם קיימים ברכב חשמלי.
   
4. יוקרה וחדשנות: רכבים חשמליים נתפסים כמוצר מתקדם ו”ירוק”. לעיתים גם מותגי יוקרה מציעים גרסאות חשמליות שיכולות להגיע ביבוא מקביל.

אתגרים

1. רגולציה מורכבת: גם ביבוא מסחרי וגם ביבוא אישי, צריך להכיר היטב את חוקי משרד התחבורה, המכס והמשרד להגנת הסביבה.
   
2. הוצאות משלימות: התקנת עמדת טעינה ביתית, ציוד מתאים לסוללה וכדומה.
   
3. זמינות שירות וחלפים: רכב חשמלי דורש ידע טכני מיוחד בסוללות ומערכות חשמל. לא כל מוסך בקי בכך, ועל יבואן יש חובה לספק רשת שירות.
   
4. שינויים בשיעורי המס: המדינה משנה מעת לעת את המס על רכבים חשמליים; כדאי להתעדכן בתוכניות העתידיות כדי למנוע הפתעות.

לכן, ההחלטה אם לייבא רכב חשמלי (אישית או מסחרית) תלויה בהבנה האם היתרונות המסחריים/צרכניים עולים על ההתעסקות הביורוקרטית והסיכונים. במקרים רבים, המתעניינים דווקא רואים ביבוא העצמאי הזדמנות נהדרת להשיג חיסכון משמעותי ושביעות רצון גבוהה, בתנאי שנערכים כראוי.

כיצד להיערך לתשתית הטעינה של רכב חשמלי?

אחד הנושאים החשובים ביותר לרוכש רכב חשמלי – בין אם מקומי או מיובא – הוא נושא הטעינה. בישראל גדלה בזמנים האחרונים פריסת עמדות טעינה ציבוריות, אבל עדיין חלק מהמשתמשים יעדיפו לטעון בבית או בעבודה. איך נערכים לכך?

1. התקנת עמדת טעינה ביתית
   
   • רוב בעלי הרכב החשמלי בארץ מתקינים עמדת טעינה פרטית בחניה שלהם. מדובר בעמדה בהספק של 7.4kW עד 22kW (חד-פאזי או תלת-פאזי), המתאימה לשקע Type 2.
   • כדי לבצע התקנה כדין, חשוב לערב חשמלאי מוסמך. יש תקנות המחייבות מונה חשמל ייעודי או פתרון הגנה דליפות חשמל ייעודי (אמצעי RCBO).
     
2. טעינה ציבורית
   
   • יש כיום אלפי עמדות טעינה AC בפריסה ארצית, וכן עמדות מהירות DC (בין 50kW ל-350kW).
   • לפני שתקנו רכב מיבוא, ודאו שהוא תואם לתקן CCS2 אם תרצו ליהנות מטעינה מהירה ברוב התחנות הציבוריות בארץ.
     
3. תקשורת עם חברת החשמל והרשות המקומית
   
   • לעיתים, עבור בנייני דירות משותפים, צריך לקבל אישור ועד הבית לתשתית הטעינה או לעשות שדרוג קל בלוח החשמל הראשי.
   • יש עיריות המציעות כעת הטבות חניה לרכב חשמלי או עזרה בהתקנת עמדות בבניינים קיימים.
     
4. פוטנציאל טעינה סולארית
   
   • אם יש לכם גג גדול, תוכלו לשקול התקנת מערכת פוטו-וולטאית, ובכך להפוך את הטעינה לזולה וידידותית לסביבה עוד יותר.

בסופו של דבר, ככל שמתכננים את נושא הטעינה בצורה מקיפה יותר לפני הבאת הרכב, כך ימנעו עיכובים ואי-נוחות, ויתאפשר למצות את מלוא הפוטנציאל של רכב חשמלי בחיי היומיום.

איך מתחילים ביבוא רכב חשמלי בפועל?

ריכזנו עבורכם כמה טיפים מעשיים שיוכלו לסייע כבר מהצעד הראשון:

1. חקר מקדים
   
   • בררו על דגם הרכב המדויק שאתם מעוניינים בו. ודאו שיש לו תקינה מקובלת (אירופית או אמריקאית) וכי הוא מתאים לדרישות משרד התחבורה.
   • במידה שאתם יבואנים מסחריים, בחנו ביקוש בשוק, עלויות לאחר מסים ושיתוף פעולה עם סוכנויות בחו”ל.
     
2. התייעצות עם מומחים
   
   • עמיל מכס מנוסה או יועץ רגולציה יוכל להדריך אתכם במבוך המסמכים והרישיונות הנדרשים, ולחסוך לכם הרבה זמן.
   • יועץ חשמל/טעינה יסייע להבין אם נדרשות התאמות שקע או רשת חשמל מסוימת ברכב שבחרתם.
3. איסוף מסמכים והיתרים
   
   • ביבוא אישי, דאגו לאישור יבוא ממשרד התחבורה לפני רכישת הרכב בחו”ל, כדי שלא תיתקלו בסירוב בדיעבד.
   • ביבוא מסחרי, הגישו מסמכי בקשה לרישיון יבואן ודגם ספציפי, הכוללים גם חוזים או הסכמים מול היצרן/ספק.
     
4. קביעת אמצעי שילוח
   
   • החליטו אם לשלוח הרכב במכולה סגורה או ברוֹ-רוֹ (Roll On/Roll Off).
   • בדקו ביטוח תובלה מתאים המכסה נזק לסוללות ליתיום.
     
5. מעקב אחר לוחות זמנים ומסים
   
   • ודאו מראש שאתם יודעים מה גובה מס הקנייה העדכני, והאם יש מכס על פי ארץ הייצור.
   • רשות המסים מעדכנת מעת לעת את שיעורי המס הירוק – אל תסתמכו על נתון ישן.
     
6. בדיקות לאחר ההגעה
   
   • סגרו מראש עם מוסך מורשה או מעבדת רכב שתוכל לבדוק את הרכב החשמלי.
   • השתדלו לצמצם זמני אחסון בנמל כדי לחסוך אגרות אחסון מיותרות.
     
7. התקנת עמדה ותשתיות
   
   • לפני שהרכב מגיע, הכינו את התשתית לטעינה ביתית (אם רלוונטי).
   • וודאו שכל מתאם או כבל טעינה תואמים לתקן הישראלי.
     
8. סיום ונהיגה חשמלית
   
   • קבלו לוחיות רישוי ורישיון רכב.
   • רכבי EV מציעים חוויית נסיעה שקטה וחסכונית, תוך צמצום תלות בתחנות דלק.

סיכום ודגשים


יבוא רכב חשמלי הוא הזדמנות להרחיב את מגוון הדגמים הירוקים בישראל, ובמקרים רבים מאפשר גם חיסכון כלכלי או ייחודיות שאיננה בשוק המקומי. עם זאת, הרגולציה בארץ מורכבת ודורשת הקפדה על כל פרטי התקינה והבטיחות – במיוחד בגלל היבטי הסוללה ומערכת הטעינה.

• המיסוי על רכב חשמלי עדיין נמוך משמעותית מזה של רכב בנזין, אך הוא עולה בהדרגה, ולכן כדאי לנצל את התקופה שבה קיים פער מספיק גדול כדי שהיבוא יהיה כדאי.
  
• חשוב לבדוק שמערכת הטעינה של הרכב תואמת לתקן האירופי הנהוג כאן (Type 2/CCS2). אם לא, תצטרכו מתאמים או המרה מקצועית.
  
• ביבוא מסחרי, יש חובת שירות ללקוחות ורשת מוסכים. ביבוא אישי, משרד התחבורה יבקש לוודא שיש מוסך כלשהו שמסוגל לטפל בדגם החשמלי שלכם.

לאור שינויים רבים בתקנות ובתמריצים הממשלתיים, מומלץ לפני תחילת התהליך לבדוק את הנהלים המעודכנים אצל גורמים רשמיים – משרד התחבורה, רשות המסים, והמשרד להגנת הסביבה. כך תוכלו למנוע עיכובים, להבין את התמחור המדויק, ולצאת לדרך בטוחה לעבר עתיד ירוק וחשמלי יותר על כבישי ישראל.

דיסקליימר
התוכן במאמר זה מבוסס על המידע הידוע בעת כתיבתו, אך נהלים, חוקים ושיעורי מס עשויים להשתנות מעת לעת. לפני כל יבוא רכב חשמלי, מומלץ להתעדכן במידע הרשמי של משרד התחבורה ורשות המסים, ולהתייעץ עם אנשי מקצוע בתחום היבוא והרכב.