צור מגוון רחב של אתגרים. במשך השנים הופנמה ההבנה כי הכנסת חיות שאסור לייבא לישראל עלולה לגרום נזק סביבתי, בריאותי ואתי. מתוקף כך, קיימים חוקים מקומיים ותקנות משרד החקלאות, לצד אמנות בינלאומיות כמו אמנת CITES, שנועדו להגביל או למנוע לחלוטין הכנסת חיות בר, חיות אקזוטיות וחיות מחמד מסוכנות אל גבולות המדינה.
במאמר הבא נסקור את הסוגיות המרכזיות הקשורות לאותן חיות שאסור לייבא לישראל: אילו מינים אינם מורשים להיכנס, מה הסיבות לכך, אילו חוקים תקפים, וכיצד אדם המעוניין לייבא חיה בצורה חוקית אמור לפעול. נתייחס לרשימת חיות אסורות רשמית, נסביר על הסיכונים של מינים פולשים ומחלות בעלי חיים, ונעמיק בנושאי רגולציה, בריאות הציבור והגנת חיות הבר. בנוסף, נציג אפשרויות חלופיות ונדון בעתיד החקיקה בנושא.
מה פירוש המונח “חיות שאסור לייבא לישראל”?
המונח “חיות שאסור לייבא לישראל” מתייחס לרשימת בעלי חיים שלגביהם יש איסור או הגבלה מחמירה על הכנסתם לתחומי המדינה. רשימה זו כוללת בעיקר מינים בר (שאינם מבויתים) העלולים לגרום נזק אקולוגי, בריאותי או בטיחותי בישראל. בחלק מהמקרים, האיסור נובע משילוב של כמה גורמים:
- סיכון אקולוגי – מינים פולשים שעלולים לגרום לפגיעה בתשתיות טבעיות, בתוצרת חקלאית או במגוון המינים המקומיים.
- סיכון בריאותי – חשש מהפצת מחלות בעלי חיים או מחלות מדבקות לאדם (זואונוזות).
- סכנה לציבור – חיות מחמד מסוכנות, כגון מינים טורפים או ארסיים.
- הגנה על המינים עצמם – מניעת לכידה וסחר לא חוקי במינים הנמצאים בסכנת הכחדה, בהתאם לדינים מקומיים ולאמנות בינלאומיות.
החוק הישראלי מבחין בין “חיות מחמד” כמו כלבים וחתולים לבין “חיות בר” כמו אריות, נמרים, קופים ואפילו ציפורים אקזוטיות וזוחלים נדירים. כתוצאה מכך, עבור כל מין, מוסדרות בתקנות משרד החקלאות דרישות ומגבלות המפורטות ברשימת חיות אסורות (או הרשימה השחורה) וברשימת המותרות (הרשימה הלבנה). רק אם מין מופיע ברשימת המותרות – קל יותר להשיג רישיון יבוא. אם הוא מופיע באסורות – נדרש היתר מיוחד או שלא תתאפשר כניסה כלל.
למה בכלל יש הגבלות על יבוא בעלי חיים?
הגבלות על יבוא בעלי חיים נועדו בראש ובראשונה לשרת שלושה היבטים קריטיים:
- שמירה על הטבע המקומי (הגנת חיות הבר): הכנסת מין זר בלתי-מוכר עלולה להוביל להפרת האיזון בטבע ולגרום לנזק בלתי הפיך. במדינה קטנה כמו ישראל, שחלק ממערכות הטבע שלה רגישות ושבריריות, די בכמה פרטים של מין פולש שנמלט משבי כדי להקים אוכלוסייה משמעותית שתתחרה במינים מקומיים, תגרום נזק לחקלאות או תפיץ מחלות לא-מוכרות.
- בריאות הציבור ומחלות בעלי חיים: יבוא מינים מסוימים עלול להביא עימו טפילים, חיידקים או נגיפים שעדיין לא קיימים בארץ. בין אם מדובר בשפעת העופות, כלבת, מחלות של זוחלים אקזוטיים, או נגיפים נדירים אצל קופים – רשויות הבריאות ומשרד החקלאות פועלים למנוע חדירה של מחוללי מחלות חדשים העלולים לסכן את האדם ואת בעלי החיים המקומיים.
- הגנה מפני סכנות פיזיות: חלק מחיות הבר או החיות האקזוטיות הן בעלות פוטנציאל פגיעה משמעותי – טורפים גדולים, נחשים ארסיים או חיות מחמד מסוכנות מגזעים מסוימים של כלבים. תקנות כמו חוק הפיקוח על כלבים מסוכנים מגבילות במפורש את היבוא של חיות שעלולות לגרום לתאונות ונזקים לאנשים ולסביבה הקרובה.
בנוסף לאלה, קיים רצון להפחית סחר לא חוקי בחיות בר. לא מעט מיני ציפורים, זוחלים ויונקים מוגנים נסחרים בשוק השחור במחירי עתק, ורשויות ממשלתיות וארגוני שמירת טבע מנסים לצמצם את התופעה באמצעות חקיקה ואכיפה מוגברת.
אילו חוקים ותקנות משרד החקלאות חלים על הנושא?
משרד החקלאות והגורמים הנלווים לו מפעילים כמה חוקים ותקנות מפתח:
- חוק להגנת חיית הבר, תשט״ו-1955: חוק חשוב המגדיר מהי חיית בר ומסדיר את הנושא של החזקת חיות, סחר בהן ויבואן.
- תקנות הגנת חיית הבר (סחר והחזקה): תקנות המפרטות את התנאים שבהם ניתן, אם בכלל, לייבא ולהחזיק מינים מסוימים.
- פקודת מחלות בעלי חיים ותקנותיה: מגדירות את התנאים הווטרינריים הנדרשים ליבוא בעלי חיים, במטרה למנוע הפצת מחלות.
- חוק הפיקוח על כלבים מסוכנים (2002) ותקנות כלבים מסוכנים (2004): חקיקה ספציפית המגבילה ייבוא גזעים מסוכנים ומגדירה מנגנון רישוי מיוחד למגדלי כלבים אלו.
אותן תקנות משרד החקלאות מתייחסות למנגנון של “רשימת חיות אסורות” מול “רשימת מינים מותרים”: ברשימת האסורות מופיעים שמות ספציפיים של יונקים, זוחלים, ציפורים ודו-חיים שהרשות החליטה לאסור על יבואם. לעומת זאת, ברשימת המותרות יימצאו מינים שהוכרו כמתאימים לאחזקה ללא פגיעה משמעותית בטבע או בסביבה, או כאיום נמוך להתפשט בטבע.
מי מופקד על הגנת חיות הבר והמניעה של מינים פולשים?
על אף שמשרד החקלאות עוסק ברוב סוגיות יבוא בעלי חיים, גם רשות הטבע והגנים משחקת תפקיד מרכזי באכיפת הנושא של חיות שאסור לייבא לישראל. רשות הטבע והגנים (רט״ג) אחראית לאכיפה בפועל של חוק להגנת חיית הבר, ומפקחת על סחר חוקי מול סחר לא חוקי בבעלי חיים שונים, כולל חיות אקזוטיות.
בין סמכויותיה של רט״ג:
- בדיקת בקשות ליבוא מינים חדשים: כל מקרה נבדק לפי הסיכון האקולוגי (המין עלול להיות מין פולש?), הסיכון הבריאותי (הפצת מחלות), והשאלה האם מדובר במין מוגן על-פי אמנות בינלאומיות.
- אכיפה בשטח: איתור משלוחים, תפיסת חיות מיובאות באופן לא חוקי, הטלת קנסות והעמדה לדין במקרים של עבירות חמורות.
- מעקב אחר מינים פולשים: ביצוע פעולות נגד מינים שכבר חדרו, דוגמת צבגון אדום-אוזן או תוכי דררה, כדי למנוע את התבססותם ופגיעה במערכת האקולוגית המקומית.
כך, המטרה הכוללת היא לצמצם ככל הניתן הפצה של מינים פולשים ולשמור על ערכי הטבע המקומי – גם במקווי מים, בשטחים חקלאיים ובשמורות טבע.
איזה תפקיד ממלאת אמנת CITES בסחר העולמי בחיות?
אמנת CITES (Convention on International Trade in Endangered Species) היא אחת האמנות הבינלאומיות החשובות ביותר בתחום שמירת הטבע. האמנה מסדירה את סחר המינים הנמצאים בסיכון, כאשר מינים בנספח I של האמנה נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, ולכן הסחר בהם נאסר כמעט לחלוטין (למעט לצורכי מחקר או רבייה מדעית מיוחדת). מינים בנספח II עשויים להיסחר בהיתר ובמגבלות מסוימות, בתנאי שאין פגיעה קריטית באוכלוסייתם בטבע.
ישראל היא צד באמנה זו ופועלת ליישומה דרך רשות הטבע והגנים. כל ניסיון של סחר לא חוקי בחיות הנמצאות בנספחי CITES נחשב לעבירה פלילית, ויכולה לגרור עונשים חמורים כמו קנסות גבוהים והחרמת בעלי החיים. בדרך זו, האמנה משפיעה באופן ישיר על חיות שאסור לייבא לישראל: אם המין מופיע בנספח I או II, בדרך כלל תידרש בדיקה מעמיקה ואישורים בינלאומיים בנוסף להיתרי הייבוא המקומיים.
חיות אקזוטיות וחיות מחמד הנחשבות כמסוכנות
חיות אקזוטיות מוגדרות כחיות שאינן מבויתות באופן מסורתי, דוגמת זוחלים מיוחדים, תוכים גדולים, קופים, דגים טורפים ודומיהם. חלק מחיות אלה עשויות להיות חיות מחמד מסוכנות עקב מספר סיבות:
- יכולת פגיעה פיזית: טורפים גדולים, נחשים ארסיים, תנינים או אפילו תוכי גדול בעל מקור חזק – כל אלה יכולים לסכן את המטפלים או את הציבור אם יימלטו.
- הפצת מחלות בעלי חיים: קופים עלולים להעביר לאדם מחלות מסוכנות, ציפורים אקזוטיות – שפעת העופות, זוחלים – סלמונלה ועוד.
- התבססות כמין פולש: חיות שעלולות להתרבות בארץ ולדחוק מינים מקומיים (כמו צבגון אדום-אוזן שדחק צבי ביצה), או תוכי דררה שהפך למפגע חקלאי.
בישראל קיימת רשימת חיות אסורות ליבוא ולמסחר, הכוללת חיות מחמד מסוכנות וכן מינים שזוהו כבעלי סיכון אקולוגי. למשל, כלבי פיטבול אמסטף, דוגו ארגנטינו ורוטוויילר הוגדרו במסגרת חוק הפיקוח על כלבים מסוכנים כגזעים שאסור לייבא בלי היתר מיוחד, מתוך חשש לפגיעה בבטיחות הציבור.
כיצד רשימת חיות אסורות משפיעה על הציבור?
רשימת חיות אסורות משפיעה באופן ישיר על הציבור הרחב, ובמיוחד על חובבי בעלי חיים ומגדלים פרטיים:
- הגבלת הגישה לחיות אקזוטיות: אדם המעוניין לרכוש תוכי טרופי נדיר או נחש מיוחד, חייב לבדוק אם המין מופיע ברשימת האסורות. אם כן, לא יוכל לייבאו באופן פרטי (למעט מקרים חריגים).
- קנסות ועונשים: מי שיבצע הפרה של חוק הגנת חיית הבר עלול להיתקל בקנס גבוה ואף באישום פלילי. החיה עלולה להיות מוחרמת, וייתכן שתישלח למתקן בידוד או שמירה של רשות הטבע והגנים.
- מניעת הפצה של מינים פולשים: מהמבט הציבורי, הרשימה האסורה מגנה על החקלאות המקומית ועל הטבע מפני חיות שעלולות לגרום לנזקים עצומים, ובכך שומרת על אינטרס ציבורי רחב.
מהן הסיבות הבריאותיות לאסור יבוא של מינים זרים?
הבריאות הציבורית עומדת בלב שיקוליהן של רשויות הפיקוח. חלק מהמחלות שעלולות להגיע יחד עם בעלי חיים מיובאים (כגון נגיפי כלבת, הרפס או מחלות נשימה חמורות בקופים, פטריות קטלניות בדו-חיים ועוד) אינן קיימות בישראל, או שקיימות ברמה מצומצמת מאוד. הכנסת חיה נגועה מאיימת להוביל להתפרצות מחלות בעלי חיים שבסופו של דבר עלולות לעבור לאדם.
דוגמה נוספת היא שפעת העופות, מחלה שעלולה לגרום לנזק גדול למשק העופות ולגרור סיכון לבני אדם. לכן קיימות הגבלות מחמירות על יבוא עופות מאזורים בעולם שבהם יש התפרצויות של המחלה. גם בתחום הדגים, מיני דגים שעלולים לשאת וירוסים והרסניות לטבע הימי המקומי – אסורים בייבוא. עם התמקדות הולכת וגוברת בתחום הווטרינריה והרפואה הציבורית, תקנות משרד החקלאות באות לצמצם למינימום כל סכנה בריאותית.
האם יש אפשרות לקבל היתר מיוחד, ומתי הדבר מתאפשר?
למרות שרוב המינים הנמצאים בקטגוריית “חיות שאסור לייבא לישראל” נשארים אסורים, יש מקרים חריגים שבהם רשות הטבע והגנים או משרד החקלאות מתירים יבוא מותנה, לדוגמה:
- גני חיות ומוסדות מחקר: אם מוסד מחקר זקוק לבעל חיים מסוים למטרות לימוד או מחקר, הוא יכול להגיש בקשה מסודרת. גן חיות מוסדר יכול לקבל היתר ליבוא בעלי חיים נדירים לצורכי רבייה או חינוך.
- מטרות טיפול ושיקום: יש מצבים נדירים שבהם חיה באה כדי לעבור שיקום בארץ, בתנאי שקיימים מתקנים מתאימים.
- כלבים מסוכנים הנמצאים בבעלות קיימת: כאשר אזרח ישראלי גר בחו”ל ומחזיק כלב “מסוכן” לפי החוק יותר מ-18 חודשים, לעיתים יתאפשר לו להביאו לארץ בכפוף לבדיקות, עיקור או סירוס ורישיונות מיוחדים.
במקרים אלה, המייבא צריך להוכיח כי אינו מסכן את הציבור והסביבה וכי הוא ממלא אחר דרישות ספציפיות, כגון בידוד, בדיקות רפואיות ושמירה בתנאים מאובטחים. עם זאת, היתרים אלו אינם ניתנים בקלות, ותהליך הבקשה ארוך ומורכב.
מה קורה כשעוברים על חוק הפיקוח על כלבים מסוכנים?
חוק הפיקוח על כלבים מסוכנים משנת 2002 ותקנות הכלבים המסוכנים מ-2004 נועדו להגן על הציבור מפני גזעים מסוימים שנמצאו כבעלי פוטנציאל תוקפנות או יכולת פגיעה גבוהה. החוק אוסר באופן גורף ייבוא של אותם גזעים, למעט במקרים חריגים שבהם כבר היה בעל הכלב לפחות 18 חודשים לפני ההגעה לארץ והוא עומד בכל הדרישות (כגון עיקור וסירוס).
כאשר מנסים לעקוף את החוק ולהבריח לארץ כלב מסוכן בניגוד לתקנות, העונשים עשויים לכלול:
- החרמת הכלב בנתב״ג או בנמל כניסה אחר.
- קנסות מנהליים ופליליים לבעלים.
- חיוב בהסגר ממושך לכלב ובדיקות וטרינריות לפני החלטה על שחרורו.
הרשויות מגיבות בתקיפות כדי למנוע מקרי תקיפות של אזרחים ולהוריד למינימום את הסיכון.
כיצד ניתן להימנע מסחר לא חוקי בחיות ולהגן על הטבע?
כדי לצמצם סחר לא חוקי ולמנוע פגיעה בערכי הטבע המקומיים, הנה כמה פעולות מרכזיות:
- מודעות ציבורית: ככל שיותר אנשים יכירו את הנזקים שנגרמים ממינים פולשים וסחר בחיות מוגנות, כך יקטן הביקוש בשוק השחור.
- חיזוק אכיפה ובדיקות בגבולות: בדיקות מכס, מעקב אחר משלוחים ושימוש באמצעים טכנולוגיים לזיהוי הברחות מסייעים לתפוס משלוחי חיות לא חוקיים.
- שיתוף פעולה בינלאומי: ישראל פועלת בשיתוף עם מדינות נוספות לאיתור רשתות סחר בינלאומיות, כחלק מיישום אמנת CITES.
- רכישה ממגדלים מורשים בארץ: אם מעוניינים בכל זאת בחיה אקזוטית (המותנית בחוק), עדיף לרכוש מחוות ריבוי מורשות בישראל ולא לייבא פרטים מהטבע או ממדינות עם פיקוח רופף.
איך ניתן לייבא חיות בצורה חוקית ולמנוע התפשטות מחלות בעלי חיים?
במקרים שבהם היבוא מותר (למשל, חתולים, כלבים לא-מסוכנים, מיני תוכים נפוצים ברשימת המותרים, זוחלים מסוימים ועוד), יש לעמוד בדרישות הבאות:
- רישיון יבוא ממשרד החקלאות: הגשת בקשה מסודרת, צירוף מסמכי בריאות מהמדינה המייצאת, ופירוט על מין החיה וסיבות היבוא.
- בדיקות רפואיות והסגר: בעלי חיים מחויבים לעתים בתקופת הסגר (בעיקר עופות, חלק מהיונקים) כדי לוודא שאינם נושאים מחלות כמו כלבת, שפעת עופות ואחרות.
- עמידה בהנחיות רשות הטבע והגנים: במיוחד אם מדובר במין אקזוטי מהרשימה הלבנה. לעיתים יידרש אישור שהתנאים בבית או במתקן הקבע מתאימים, ושקיימות אמצעי בטיחות למניעת בריחה.
- עיקור/סירוס במידת הצורך: למשל, בייבוא כלבים מסוכנים תחת היתר חריג.
תהליך זה, על אף שהוא עשוי להיות מורכב, מסייע במניעת התפשטות מחלות בעלי חיים ולשמירה על המערכת האקולוגית.
סיכום ומבט לעתיד – האם צפויים שינויים נוספים בתחום?
לאורך השנים האחרונות ניכרת מגמה של החמרת הגבלות על חיות שאסור לייבא לישראל. התפרצויות מחלות ויראליות חדשות ברחבי העולם, לצד עלייה במודעות הציבורית לנזקים שמינים פולשים גורמים, ממשיכות לעודד מחוקקים להדק פיקוח, להרחיב רשימות אסורות ולהגדיל אמצעי ענישה. במקביל, ישראל משתלבת בתהליכים בינלאומיים כגון החמרת אכיפה מטעם אמנת CITES ומחוייבות לאמנת המגוון הביולוגי (CBD), המחייבת מעקב הדוק יותר אחר החדרת מינים פולשים.
במקביל, מתקיימים גם דיונים באשר להרחבת “הרשימה הלבנה” – למשל, הכנסת מינים שמומחים סבורים כי אין להם פוטנציאל פלישה או סכנה בריאותית משמעותית. כמו כן, שוק החיות האקזוטיות בארץ הופך מסודר יותר: יותר חוות ריבוי קמות באישור, כך שאנשים המעוניינים בחיות ייחודיות יוכלו לרכוש אותן בצורה חוקית. הדבר מקטין את הצורך ביבוא לא חוקי.
בשורה התחתונה, מנגנוני הפיקוח והחוקים לא נועדו למנוע מאנשים לגדל חיות מחמד כלל, אלא בעיקר להגן על בריאות הציבור, רווחת בעלי החיים וערכי הטבע של ישראל. בתנאים נכון להיום, הבאת חיות שאסור לייבא לישראל היא עבירה חמורה שעלולה להסתיים בעונשים כבדים ובהחרמת בעלי החיים. לכן, לכל מי שמתכנן להכניס חיה אקזוטית או כל בעל חיים אחר לארץ – חשוב להתעדכן מראש ברשימת המותרות, לקבל את כל האישורים הנדרשים ולהימנע מהליכים משפטיים.
דברים שכדאי לזכור
- לפני רכישת בעל חיים בחו”ל, בדקו אם המין מופיע ברשימת חיות אסורות או שהוא מחייב אישורים מיוחדים.
- וודאו עמידה בתנאי תקנות משרד החקלאות: בדיקות, חיסונים, תעודות בריאות והסגר.
- זכרו שקיים איסור מוחלט על יבוא חיות המוגדרות כטורפים גדולים, נחשים ארסיים, דו-חיים פולשים ועוד, למעט לגופים ממוסדים (כגון גני חיות).
- חוק הפיקוח על כלבים מסוכנים חל גם על ייבוא כלבים מגזעים מסוכנים או הכלאות שלהם.
- אם אתם מעוניינים בחיה נדירה, בדקו אפשרויות רכישה מחוות גידול מורשות בישראל במקום להסתכן בהפרת חוק.
- המודעות הציבורית והאכיפה עולים בהדרגה, והסיכויים להיתפס או להיקנס בגין סחר לא חוקי גבוהים מאי-פעם.
בסופו של דבר, המדיניות סביב חיות שאסור לייבא לישראל מדגישה את החשיבות שבשמירה על המערכות האקולוגיות והבריאותיות של ישראל. רשות הטבע והגנים ומשרד החקלאות עושים לילות כימים כדי למנוע חדירה של מינים פולשים והפצת מחלות בעלי חיים, אך הדבר תלוי רבות בשיתוף הפעולה של הציבור והקפדה על החקיקה הקיימת. אם נפעל יחד ונכבד את המגבלות, נבטיח עתיד בריא ובטוח יותר גם עבורנו וגם עבור בעלי החיים החיים בישראל.
