יבוא כלבים וחתולים לישראל: דרישות בריאותיות ובירוקרטיות מעודכנות

רגולציה עדכנית ליבוא כלבים וחתולים לישראל

יבוא חיות מחמד לישראל מפוקח על ידי השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, ופועל בהתאם לחוקים והתקנות העדכניים. נכון ל-2024, קיימות הנחיות מעודכנות (בתוקף מ-25.06.2024) המסדירות את תנאי היבוא של כלבים וחתולים לישראל . על פי התקנות, נדרש  ממנהל השירותים הווטרינריים עבור כל יבוא של בעל חיים, אלא אם מתקיימים תנאים לפטור. בנוסף, קיימים איסורים ספציפיים בחוק: חל איסור על יבוא כלבים מגזעים המוגדרים “מסוכנים” (כגון פיטבול, רוטוויילר, אמסטף, דוגה ארגנטינאי ועוד, וכן בני כלאיים שלהם) ללא היתר מיוחד. באופן דומה, אסור לייבא חתולים שהם בן-כלאיים של חתולי בר (דוגמת בנגלי או סוואנה) אלא אם ניתן אישור מיוחד מרשות הטבע והגנים. חשוב להדגיש כי רק הנהלים העדכניים בשפה העברית כפי שמפורסמים על ידי השירותים הווטרינריים הם המחייבים – יש לוודא עמידה בכל הדרישות העדכניות לפני תכנון היבוא.

דרישות כלליות ליבוא: חיסונים, שבב, תעודות בריאות ועוד

שבב אלקטרוני (Microchip): כלב או חתול המיובא לישראל חייב לשאת שבב אלקטרוני תת-עורי בתדר 134.2kHz העומד בתקן ISO 11784/11785. את השבב יש להשתיל לפני או ביום החיסון נגד כלבת הראשון, כדי לוודא זיהוי חד-ערכי של בעל החיים המחוסן. אם השבב אינו בתקן הנדרש, על הבעלים לוודא שיש ברשותם קורא מתאים כדי שניתן יהיה לקרוא את המספר בנמל הכניסה.

חיסון נגד כלבת: על פי הנהלים, כל כלב וחתול חייב להיות מחוסן בכלבת לפני כניסתו לישראל. החיסון צריך להינתן בהיות בעל החיים בגיל לפחות 3 חודשים, ולאחר שסומן בשבב . תוקף החיסון הקובע לעניין היבוא הוא בין 30 יום לפחות לאחר החיסון ועד לא יותר משנה ממועד החיסון לפני ההגעה לישראל . כלומר, יש לחסן את חיית המחמד נגד כלבת לא מוקדם משנה ולא מאוחר מ-30 יום לפני הנסיעה. חיסון ראשון מחייב המתנה של 30 יום לפני הגעה; בחיסון חוזר (בוסטר) שניתן בזמן, ניתן לפטור המתנה של 30 יום אך בכל מקרה החיסון חייב להיות בתוקף בזמן הנחיתה. יוצאי דופן: במדינות מסוימות בעלות סיכון כלבת נמוך (יפורט בהמשך) ניתן פטור מחיסון מוקדם לכלבת לפני הטיסה, אך במקרה כזה יהיה צורך לחסן בתוך ימים ספורים אחרי הכניסה לישראל .

בדיקת נוגדני כלבת (סרולוגיה): מרבית המקרים יחייבו גם בדיקת דם לסריקת נוגדני כלבת (Rabies Titer). לאחר החיסון, יש לקחת דגימת דם ולשלוח למעבדה מאושרת (על ידי WOAH או האיחוד האירופי) לבדיקת רמת הנוגדנים . הבדיקה צריכה להיערך לא לפני 30 יום ממועד החיסון (אם זה חיסון ראשון). תוצאת הנוגדנים צריכה להיות 0.5 IU/ml ומעלה כדי שהחיה תאושר לכניסה . אם החיסון בתוקף ומבוצע ברצף מדי שנה, תוצאה תקינה נחשבת תקפה לכל חיי בעל החיים ללא צורך בבדיקה חוזרת . גם כאן יש חריג למדינות בסיכון נמוך לכלבת, בהן ישראל אינה דורשת ביצוע בדיקת נוגדנים לפני היבוא. חשוב לציין שאם לא מבצעים את הבדיקה הנדרשת מראש במדינות שכן דורשות זאת – בעל החיים ייכנס להסגר בישראל לצורך ביצוע הבדיקה לאחר הנחיתה, תהליך שעשוי לקחת מספר ימים.

תעודת בריאות וטרינרית: לכל בעל חיים יש להצטייד בתעודת בריאות מקורית חתומה על ידי רופא וטרינר ממשלתי בארץ המוצא . התעודה צריכה להיות במתכונת המוכרת על ידי ישראל (לישראל יש מודל תעודה ייעודי, שלרוב יסופק לווטרינר המוסמך במדינת המוצא) והונפק בתוך 10 הימים שלפני הטיסה. בתעודה מאשר הווטרינר שהחיית המחמד נבדקה ונמצאה בריאה, ללא סימני מחלה מדבקת, וכן כוללת פירוט החיסונים והטיפולים שבוצעו (כמו חיסון כלבת, מספר שבב, ותוצאות בדיקת הנוגדנים אם נדרשה) . את התעודה הזו יש לאשרר/להחתים על ידי הרשות הווטרינרית הרשמית של ארץ המוצא (למשל, USDA בארה”ב, או רופא וטרינר ממשלתי במדינת איחוד אירופי). ללא חתימת הגורם המוסמך במדינת המוצא, התעודה לא תוכר על ידי הרשויות בישראל.

מסמכים ובירוקרטיה נוספת: במקרה שבעל החיים טס בליווי בעליו באותה טיסה, ובכמות של עד 2 חיות מחמד לכל היותר, ובבעלות של הבעלים לפחות 90 יום – ניתן פטור מרישיון יבוא מראש. בכל תרחיש אחר (למשל שליחת חיה ללא בעלים, יבוא יותר משניים, העברת בעלות של חיה חדשה שפחות מ-90 יום אצל הבעלים, או גזע שמוגדר כמסוכן) יש חובה להוציא רישיון יבוא מיוחד לפני ההגעה. נושא רישיון היבוא מוסדר על ידי משרד החקלאות ומצריך פניה מראש אליהם עם מסמכי החיה. כמו כן, נקודות הכניסה המורשות לחיות מחמד מוגבלות: ניתן להכניס כלבים וחתולים רק דרך נמל התעופה בן גוריון. (כניסה דרך גבולות/נמלים אחרים אינה מותרת). עמידה בכל הדרישות הנ”ל היא קריטית – סטייה או חוסר במסמך עשויים לגרום לעיכובים, הסגר ואף סירוב כניסה של בעל החיים לישראל.

השוואת הדרישות בין כלבים לחתולים

כאשר מדובר בדרישות הבריאותיות ובתהליך היבוא, מרבית התנאים זהים לכלבים ולחתולים. שני המינים חייבים בשבב אלקטרוני, בחיסון נגד כלבת בתוקף, בבדיקת נוגדנים (אלא אם פטורים לפי מדינת מוצא), ובתעודת בריאות רשמית לפני הטיסה. עם זאת, ישנם מספר הבדלים ונקודות ייחודיות לכלבים לעומת חתולים:

• גזעים אסורים והגבלות מיוחדות: ההבדלים הבולטים נובעים מהגבלות גזע. אצל כלבים, כאמור, קיימת רשימת גזעים “מסוכנים” שהיבוא שלהם אסור לחלוטין אלא אם ניתן אישור חריג ובתנאים מחמירים. אפילו כלב שאינו גזעי אך מעורב עם אחד הגזעים המסוכנים נחשב למסוכן וצריך לעמוד באותם תנאים. אחד התנאים למשל הוא גיל מינימלי של 16–18 חודשים לכלב מסוכן המיובא, בניגוד לגיל 4 חודשים הרגיל לכלב בית אחר . אצל חתולים, אין “גזעים מסוכנים” במובן של סכנה לציבור, אך יש את האיסור על חתולים שהם בני כלאיים של חיות בר (כגון בנגלי, סוואנה), הדורש אישור מרשות הטבע והגנים לכל יבוא פרטני. כלומר, בעוד רוב גזעי החתולים הביתיים מותרים, אותן שני סוגי בני-כלאיים פופולריים למעשה אסורים לחלוטין בהיעדר היתר מיוחד.
  
• רגולציה פנימית לאחר ההגעה: לאחר שחרור מהנמל, כלבים בישראל כפופים לחובת רישיון בעירייה המקומית – החוק להסדרת הפיקוח על כלבים מחייב בעל כלב לרשום את הכלב ברשות המקומית ולקבל רישיון אחזקה תוך 5 ימי עבודה מהגעתו ארצה . הרישיון כרוך גם בקבלת חיסון כלבת בארץ ובתשלום אגרה שנתית. דרישה זו ייחודית לכלבים; בעלי חתולים אינם מחויבים ברישוי דומה ברוב הרשויות (למעט אולי חובת חיסון כלבת באזורים מסוימים, אך אין חוק רישוי אחיד לחתולים). לכן, בעלי כלבים צריכים מיד עם ההגעה לטפל ברישוי המקומי, בעוד שבחתולים העניין פחות בירוקרטי לאחר ההגעה.
  
• בדיקות וטיפולים נוספים: באופן כללי, ישראל אינה דורשת חיסונים מעבר לכלבת או טיפולים מיוחדים אחרים כתנאי יבוא, הן לכלבים והן לחתולים (מעבר לדרישה שבעל החיים ייראה בריא וללא טפילים בעת הבדיקה). עם זאת, אם התגלו סימני מחלה או טפילים בבדיקה בנמל, ייתכן שיוטלו טיפולים על ידי הרופא הווטרינר במעבר ללא תלות אם זה כלב או חתול. אין דרישות ייחודיות כמו חיסוני שבבת או בדיקות מחלות אחרות כתנאי פורמלי, לא לכלבים ולא לחתולים.
  

לסיכום, שני המינים כפופים לאותם תנאי יסוד (שבב, חיסון כלבת, בדיקת נוגדנים, תעודת בריאות), וההבדלים נובעים בעיקר מחקיקה הנוגעת לסוגי גזע מסוימים ולצעדים לאחר ההגעה (רישוי כלבים). חשוב שבעלי חיות מחמד יכירו את ההבדלים הללו כדי להיערך בהתאם (לדוגמה, בעל כלב מגזע אסור יצטרך לוותר על היבוא או לקבל אישור חריג, בעוד שלחתולים כמעט ואין הגבלות גזע פרט לנושא חתולי הבר).

הבדלי דרישות לפי מדינת המוצא (ארה”ב, אוסטרליה והאיחוד האירופי)

ישראל מדרגת מדינות לפי סטטוס מחלת הכלבת, והדבר משפיע על דרישות היבוא. הדרישות שהוזכרו לעיל (חיסון מראש ובדיקת נוגדנים) חלות באופן מלא כאשר היבוא הוא ממדינה בה יש כלבת או חשש לכלבת. לעומת זאת, עבור מדינות הנחשבות “נקיות מכלבת” או בסיכון נמוך במיוחד, הוגדרו הקלות משמעותיות.

• אוסטרליה וניו זילנד (אוקיאניה): מדינות אלו הן דוגמה בולטת לאזורים נקיים מכלבת. כלב או חתול המגיעים מאוסטרליה/ניו זילנד פטורים מחובת חיסון כלבת מוקדם ובדיקת נוגדנים לפני הטיסה. בשל כך, גם הגיל המינימלי ליבוא משם נמוך יותר – ניתן להביא גורים החל מגיל 3 חודשים (ולא 4) אם הם מגיעים ישירות ממדינות אלו. עם הגעת חיית המחמד לישראל, חלה חובה לחסן אותה נגד כלבת תוך 5 ימים מהנחיתה (במידה ולא חוסנה קודם לכן) . למעשה, ישראל סומכת על כך שבמדינות הללו אין כלבת פעילה, ולכן מאפשרת להביא את החיה ללא חיסון – אך לא לוקחת סיכון לטווח ארוך ודורשת לחסן מיד לאחר ההגעה כדי להגן על בעל החיים ועל הציבור בעתיד.
  
• בריטניה, יפן, קפריסין ומדינות נוספות באיחוד האירופי: מדינות כמו הממלכה המאוחדת (אנגליה, צפון אירלנד וכו’) ויפן מוגדרות גם הן נקיות מכלבת מבחינה אפידמיולוגית, וקפריסין וכן חלק ממדינות אירופה הצפוניות (כמו שוודיה ואירלנד) נחשבות בעלות סיכון נמוך מאוד. עבור מדינות אלו, הנהלים הישראלים מעניקים פטור מדרישת בדיקת הנוגדנים ואף לעיתים מן החיסון המוקדם. משמעות הדבר שגור חתולים או כלבים מבריטניה, למשל, יכול להגיע בגיל 3 חודשים ללא חיסון כלבת קודם, ובהגיעו יחוסן בארץ מיד כפי שצוין. עם זאת, עדיין נדרשים שבב ותעודת בריאות גם עבורם. מדינות האיחוד האירופי האחרות (כגון צרפת, גרמניה, איטליה וכו’), אינן פטורות – למרות שבהן יש תוכניות למניעת כלבת, הן אינן נקיות לגמרי, ולכן חיה שמגיעה ממדינות אלו חייבת בחיסון כלבת 30 יום לפני ובבדיקת נוגדנים תקינה לפני הטיסה, בדיוק כמו מארה”ב.
  
• ארצות הברית וקנדה: ארה”ב אינה מוגדרת מדינה נקייה מכלבת (כלבת קיימת בפסיונים מסוימים בארה”ב), ולכן לא ניתנים פטורים ליבוא מארה”ב. כלב או חתול מארה”ב חייב לקבל חיסון כלבת לפחות 30 יום לפני הנסיעה ובדיקת נוגדנים עם תוצאה תקינה לפני שיוטס לישראל. בנוסף, תהליך קבלת התעודה הרשמיתה מארה”ב מצריך פניה לווטרינר מורשה USDA שממלא תעודת בריאות פדרלית לפי הדרישות הישראליות, ואשר מאושרת (מותרת) על ידי ה-APHIS – הרשות הווטרינרית האמריקאית. ללא חתימת USDA, מסמכי בריאות מארה”ב לא יתקבלו בישראל. כמו כן, אם המשלוח מארה”ב דורש רישיון יבוא (למשל, הכלב טס ללא בעלים או יותר משניים), היבואן האמריקאי יידרש להציג את רישיון היבוא הישראלי לווטרינר הממשלתי בארה”ב כדי שיוציאו את התעודה (במקרים כמו גזע מסוכן, אף לא ינפיקו תעודה ללא הוכחת רישיון יבוא תואם). סיכום: אין הקלות מיוחדות לארה”ב – יש לפעול בדיוק לפי מלוא הדרישות.
  

כיצד משפיעה מדינת המוצא על ההיערכות?

אם אתם מביאים חיית מחמד ממדינה “פטורה”, התהליך עשוי להיות קצר יותר (אין צורך להמתין 30 יום לאחר חיסון או לחכות לתוצאות דם). למשל, מאנגליה או מיפן ניתן לסיים את ההכנות תוך מספר שבועות. לעומת זאת, ממדינות שאינן פטורות (רוב העולם, כולל ישראל עצמה אם מחזירים חיה), יש לקחת בחשבון את משך הזמן: מרגע החיסון צריך לחכות לפחות חודש לבדיקה, ועוד כשבועיים לקבלת התוצאות מהמעבדה. לכן, משך תהליך היבוא יכול לנוע בין שבועיים למספר חודשים תלוי במדינת המוצא ובגיל/מצב החיסון של החיה. בכל מקרה, לא ניתן לדלג על שלבים חיוניים – אם תנסו לשלוח חיה מארה”ב או מצרפת בלי בדיקת נוגדנים, היא תיכנס בהגעתה להסגר לביצוע הבדיקה בארץ, מה שאומר עיכוב של כמה ימים לפחות עד לקבלת תוצאה תקינה. עדיף לבצע את כל הנדרש מראש במדינת המוצא כדי להבטיח שחרור מהיר וללא תקלות בנחיתה.